פרק א: מעזריטש – בית המדרש לדביקות ולתפילה
"במעזריטש לומדים איך להתפלל", כך הלכה השמועה בעולם התורה והעבודה של אותם ימים נעלים, בהם התפשטו מימי הדעת מנהר היוצא מעדן – מרן המגיד ממעזריטש. שמועה זו היוותה הבסיס לקרבתו של בעל התניא אל המגיד ממעזריטש, שבעקבותיה - בא לחסות בצל הקודש, כדי ללמוד כיצד להתפלל וכיצד לעבוד את הבורא, וכפי שכותב בספרו שעיקר העבודה בימינו היא עבודת התפילה.
כך גם אמר הרה"ק רבי זושא מאניפולי "במעזריטש למדתי איך להתפלל, ולא תפילה גרידא, אלא תפילה לבורא כל עולמים". ואכן מן המפורסמות היא שמרן הבעל שם טוב הק' ותלמידו הגדול המגיד ממעזריטש פתחו שערי תפילה וגילו רום מעלתה ופרסמו דרכיה בקודש.
ואכן בספרי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש אנו רואים שהחלק שעליו מדובר יותר מכל שאר חלקי עבודת ה' – היא עבודת התפילה, ואף בספרי המגיד ניתן למצוא מאות הדרכות – בלי גוזמא – על עבודת התפילה.
עבודת האותיות, הדביקות בהם על פי כל פרטיהם ופרטי פרטיהם, שנתחדשה על ידי מרן הבעל שם טוב כפי שנתגלה לו משמים, היא אחת הגילויים המרכזיים של הבעש"ט שעליה כותב בעצמו באגרתו כמפתח לכל המדריגות והעבודות, ותלמידו המגיד ממעזריטש מרחיב מאוד בעניינה, במאות ביאורים והדרכות מעשיות, שמהוות מפתח רחב לעבודת התפילה, שרק גדל ונתגלה מדור לדור על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו הקדושים.