חיים וחסד - העובדות

פרק ב': מחקר אודות כמות התורות השייכת לתורת המגיד מתוך חיים וחסד:

כאשר אנו מבקשים למנות כמה אחוזים מכלל הספר הינם מתורות המגיד ללא ספק, עלינו להקדים בתחילה, כי את הספר יש לחלק למספר חלקים: א) קבוצת הדפים שמתחילת הספר עד עמ' 43 שבהם מופיעים תורות המגיד בתדירות גדולה (למעלה משליש התורות הם של המגיד), ב) וכן מעמ' 54 עד עמ' 115 שגם בהם מופיעים הרבה מתורות המגיד (למעלה מרבע התורות הם של המגיד),  ג) שאר הדפים בספר שגם בהם מופיעים רבים מתורות המגיד, אך לא בעקביות כמו הדפים המנויים (כחמישית מהתורות הם של המגיד). ובאופן כללי – בצירוף כל הנתונים האמורים - ניתן לומר שכרבע מהספר הם תורות מהמגיד, שיש להם השוואה בספרים אחרים של המגיד (ללא הכללת התורות שאין להם השוואה בספרים אחרים של המגיד, ראה בהמשך). 

אמנם בעוד שלאורך כל הספר ניתן לראות באופן עקבי כי בכל עמוד ודף ישנם תורות של המגיד, ובממוצע כרבע מכל עמוד הם תורות של המגיד, בולטים שני סוגי קבוצות דפים, שאותם לא הכללנו בחשבון האמור לעיל (למרות היותם מנויים ברשימת הדפים הנזכרת), ואנו רואים בעליל כי בקבוצות דפים אלו אין כמעט תורות מהמגיד (מלבד אזכורים של מילים בודדות שבהם מוזכרים יסודות מתורתו הק' כפי שיש בכל ספרי תלמידי המגיד, אך לא תורות שלימות). 

א. סוג אחד של קבוצת תורות, המונות כל אחד 3 עמודים, הם תורות שכפי הנראה, כפי שמוכח מהעובדה שאין בהם השוואות לתורות המגיד והן כפי שמוכח מתוכן הדברים שתורות אלו הם של הקדוש רבי חייקא בעצמו. והיינו עמ' 24-עד 27 שאין בהם כל תורות המגיד, ונכתבו בסגנון אחר מכל הספר, וקרוב לוודאי שאינם מהמגיד, כי מדבר שם על תיקון עוונות החמורים, ומידות רעות קשות בסגנון ובצורה שאינה מופיעה כלל בכתבי המגיד, ונראה שהן דפי הדרכות שאמר רבי חייקא לאיזה אדם אחד, כי כן היה דרכו בקודש כפי המקובל בידינו וכפי הידוע, וכן עמ' 77-80 שבהם ישנן תורות רבים בענין שיבור תאוות וכוחות הגוף (בעיקר בעמ' 80), בסגנון שמתאים מאוד לדרך עבודתו של רבי חייקא אך אינן מתאימות לסגנון תורתו של המגיד כפי שאנו רואים בספרים אחרים שלו. בדפים אלו, בולטת אכן במיוחד דרכו המרוממת של רבי חייקא המשלבת שני ניגודים לכאורה, תעניות וסיגופים עם עבודת ה' בהרחבה וטוב לבב, ודרך זאת כפי שהורה אותה רבי חייקא לרבים, היתה דרכו הבלעדית של רבי חייקא מבין שאר תלמידי המגיד שהתנגדו לתעניות וסיגופים כידוע, כולל רבו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין. 

ב. כמו כן קבוצות הדפים שבהם נכתבו התורות שהם על המועדים, אינן מופיעות כלל בספרים האחרים של המגיד שנכתבו על ידי שאר תלמידי המגיד, כמו שניתן לראות בבירור למשל כי עמ' 98-85 העוסקים בפסח איננו מוצאים להם מקבילות בשאר ספרי המגיד. 

את החילוק הברור בין קבוצת דפים אלו – של חידושי המועדים – לבין שאר הדפים בספר חיים וחסד, שמתוך השוואות הלשונות לספרים אחרים רואים שחלקם הגדול הוא מהמגיד ללא ספק, אפשר לומר, בשני דרכים: 

1. שתלמידי המגיד כותבי תורתו (כמו הקדושת לוי והדברת שלמה זי"ע) שהו בביתם ביו"ט כמצות הרגל, ולכן תורות אלו שאמר המגיד לא נכתבו על ידי שאר תלמידיו רק על ידי רבי חייקא שאולי עוד לא היה נשוי באותה תקופה או שלפי דרכו בקודש החליט להשאר שם בבית המגיד אף בימים טובים ולכן אין אנו מוצאים את תורות אלו בשאר ספרי המגיד, מלבד עמ' 90-92 שיש בהם תורות גם על בדיקת חמץ, אשר להם קיימים השוואות בשאר ספרי המגיד. 

ואם נאמר שהשערה זו נכונה היא, אם כן נראה מכך – שבימים הסמוכים לפסח, לפני בדיקת חמץ, עדיין שהו שם שאר תלמידי המגיד. בקרב קבוצה זו נמנים גם עמ' 108-110 ויחד עימם עמ' 116-119 שעוסקים בחג השבועות ובמגילת רות ובתורות שלש רגלים ובמגילת רות  וכנראה שמאותו טעם עצמו – כיון שברגלים אלו ששהה רבי חייקא אצל המגיד -  לא שהו הקדושת לוי והדברת שלמה בבית המגיד, ולכן לא נכתבו תורות הנ"ל בשאר ספרי המגיד. 2. אפשרות שניה היא שדפים אלו שבהם אין אנו מוצאים השוואות לתורת המגיד, אכן כוללים רק את תורתו הקדושה של רבי חייקא ולא את תורתו של המגיד. אלא שכאן נשאלת השאלה כיצד התערבו דפים אלו בקרב הדפים שבהם רשם רבי חייקא את תורתו של המגיד, וכיצד לא הפרידם רבי חייקא זו מזו. 

במיוחד מתחזקת השאלה לאור העובדה שאותה ניתן לראות למי שמעיין בספר בלימוד מעמיק ולא בלימוד מקופיא, כי ברור שהדפים נכתבו לפי סדר, והספר כולל בסך הכל כמאה וחמישים עניינים, שניתן להגדירם כמאה וחמישים סימנים הכוללים כל אחד ואחד כעשרה סעיפים בממוצע, וכן ניתן לראות שרוב הספר (להוציא דפים בודדים) נכתב בסגנון אחד, וכל זה מורה על כך שמפה אחד נאמרו הדברים, ולכן הסברא אומרת כי יש לשלול אפשרות שניה זו.